#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לט. 1 בא עליה ונשאת או נתארסה האם הקנס לאביה או לעצמה ומדוע?	"בנשואים - שנינו בברייתא קנסה לעצמה, שנישואים מוציאים מרשות אב כבגרות.<p dir=""rtl"">באירוסין - כיון שאינם מוציאים מרשות אב שהרי אביה ובעלה מפירים נדריה, פשט רבא דלאביה, דלא כתיב ונתן לאבי הנערה אשר לא אורסה.</p>"	כתובות לט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לט. 2 אונס ומפתה האם נותנים את הצער ומדוע, ומהו הצער?	"אונס - תנא דמתניתין סובר שנותן את הצער, ר&quot;ש בן יהודה בשם ר&quot;ש אומר שאינו נותן מפני שסופה להצטער תחת בעלה. <p dir=""rtl"">מפתה - אינו נותן את הצער, אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה פקחות שבהן אומרות מפותה אין לה צער, כמים חמים על ראש קרח וכד' (שההנאה מהמעשה מדחיק את הצער).</p><p dir=""rtl"">פי' צער - [אבוה דשמואל אמר שחבטה ע&quot;ג קרקע, ואם כן על שיראים פטור, ומוכח מר&quot;ש הנ&quot;ל שדברו על צער שיש לה גם מבעלה, אלא] אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה צער פיסוק הרגלים.</p>"	כתובות לט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לט: 1 'האונס נותן מיד המפתה לכשיוציא' והרי היא עדין לא אשתו ומה שייך שיוציא?	אמר אביי ותניא כוותיה אימא לכשלא יכנוס.	כתובות לט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לט: 2 אנוסה ומפותה האם היא ואביה יכולים למחות שלא תנשא לו ומנין?	"מפותה - אביה כתיב להדיא &quot;אם מאון ימאן אביה&quot;, ומדכתיב 'ימאן' לרבות אותה עצמה.<p dir=""rtl"">אנוסה - היא יכולה למאן דכתיב &quot;ולו תהיה&quot; מדעתה, אביה - גם יכול, לאביי שלא יהיה חוטא נשכר, רבא אמר ק&quot;ו ממפותה שהרי עבר על דעתה ועל דעת אביה. אביי סבר שאין לומר ק&quot;ו, דאיכא למימר כיון שהוא לא יכול לעכב אביה גם לא יכול לעכב, ורבא סבר שאין כאן חוטא נשכר, שהרי שילם קנס.</p>"	כתובות לט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לט: 3 אונס שהאשה רוצה לצאת או שהוא מת האם יש לה כתובה ומדוע?	לת&quot;ק אם היא יוצאת או שהוא מת אין לה כתובה, שהרי כל תקנת כתובה שלא תהיה קלה בעיניו לגרשה והוא לא יכול לגרשה. ר&quot;י בר&quot;י אומר יש לה כתובה מנה, שיכול לצערה עד שתרצה לצאת.	כתובות לט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לט: 4&nbsp;&nbsp;אונס ומפתה האם שותה בעציצו ומנין?	אונס שותה בעציצו דכתיב &quot;ולו תהיה לאשה לא יוכל לשלחה כל ימיו&quot;, אבל מפתה אינו שותה בעציצו, ולא גמרינן מהדדי דכתיב &quot;מהר ימהרנה לו לאשה&quot; לו מדעתו.	כתובות לט:		
